האם התמונה שווה אלף מילים

התעקשותו של אזרח שנעזר בעורך דין השתלמה וגרמה לביטול דו"ח מהירות שצולם במצלמה ומציאת האשם האמיתי

מר יהודה מגון, תושב האזור קיבל בבוקר בהיר אחד בתחילת פברואר, דואר רשום ובו דרישת שלום ממשטרת ישראל הדורשת ממנו לשלם קנס בסך 750 ₪, ומעניקה לו "בונוס" של 8 נקודות, בעוד הוא פוער פיו בתימהון כלא מאמין, הוא מזהה כי הסיבה לדרישה הנה טענה כי "נהגת ברכב הנ"ל בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי בה מותרת מהירות מירבית של 90 קמ"ש במהירות של 127 וזאת בניגוד לתקנה 54(א), לתקנות התעבורה".

לאחר רגע קל של הרהור, על סף השלמה עם גזרת הגורל, שהרי נכתב מפורשות, "ראיות התביעה: העבירה צולמה ע"י מצלמה אלקטרונית, מספר סרט...", ועם תמונה הרי לא מתוכחים, שם ליבו לכך שהעבירה בוצעה בגליל..., ליד עכו.... . מפשפש מר מגון בזכרונו ואינו מצליח להיזכר מתי לאחרונה נהג במכוניתו בחלק זה של הארץ וברור לו לא פחות כי לא מסר את מכוניתו לכל אשם אחר שינהג בה באזור הצפון בסמיכות לתאריכים הללו.

כאזרח נאמן, מנסה מר מגון להשיג את המשטרה בטלפון, אך לאחר מספר ימים של תפוס וצלצול ללא מענה "נשבר לו", הוא נחוש שלא לשלם ולא להודות בעבירה שלא ביצע ולכן הוא פונה לעורך דין שמתמחה בתחום התעבורה – עו"ד אנושי אלי, ממשרד עו"ד אנושי ושות' שבראשל"צ.

עוד באותו ביום שבו פנה כבר מנוסח מכתב פניה למשטרה ובו דרישה חד משמעית להמציא את התמונה האמורה וכן הכחשה גורפת למעורבותו של מר מגון בארוע או אף באזור שבו צולמה התמונה.

אולם למשטרת ישראל לא אצה הדרך וחולף חודש ימים ללא מענה, שבעקבותיו מגיע שלב התרוצים שונים ש"התמונה בדרך", "התמונה הוזמנה אך טרם קיבלנו אותה" והשיא: "מה אתם לא מאמינים לצילום/הוכחה שלנו – תגישו בקשה להישפט, ניפגש בבית המשפט ושם כבר תראו את התמונה".

אולם בשיא "התלהבות" המשטרה וכאשר מר מגון סבור כי נכון לו משפט ממושך עד לצדק ולהוכחת החפות, מופעל לחץ נגדי של פניות אישיות אל את"ן גליל ע"י עו"ד אנושי אלי, ובבדיקה נוספת שנערכה עם "זכוכית מגדלת" התברר כי מדובר ברכב הדומה, מאוד דומה, אך לא זהה והדו"ח בטעות יסודו.

עם סיום הבדיקות קיבל עו"ד אנושי אישור לטענתו כי מדובר בטעות בזיהוי ומר מגון קיבל את הידיעה הגואלת כי ההודעה לתשלום הקנס המתיחסת לדו"ח בוטלה, שכן ההודעה נערכה לרכב אחר ובנוסף לכך קיבל את התנצלות ממשטרת ישראל על הטרדה שנגרמה לו.

סוף פסוק ?, כנראה שכן, אך נשאלת השאלה מה דינם של מאות נהגים הסומכים ידיהם על הודעות המשטרה המפנות אותם לתמונות, שאינן נשלחות אליהם, אלא אם כן עומד הנהג על זכותו ודרשם וגם זאת במגבלת זמן – וכמה נהגים שילמו דוחות וצברו נקודות על לא עוול בכפם.

ויש לזכור שיותר חמורה מהרשעת נהג חף מפשע היא העובדה שהנהג העבריין ממשיך לנהוג ולסכן את הציבור וזאת בזמן שנהג חף מפשע נדרש לשאת באחריות.